אמיר שחאדה לבנין ופיתוח בע"מ נ' אלקטיסיס בע"מ ואח'

החלטה

לפניי בקשה בהתאם להוראות סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) להורות על העברת הדיון לבית משפט המוסמך, שהינו בית המשפט המחוזי בתל אביב, לו מסורה הסמכות המקומית היחודית המוסמכת לדון בתובענה.

ביום 7.6.10 נחתם בין המבקשת-הנתבעת למשיבה-התובעת, חוזה התקשרות לביצוע עבודות בנייה להקמת ובניית בניין תעשיה. במהלך ביצוע העבודה ובזמן ההתחשבנות בין הצדדים נתגלעו מחלוקות כספיות אשר הביאו להגשת התביעה ביום 7/8/11. בגדרה של התביעה אף הוגשה בקשה לסעד זמני של צו מניעה.

ביום 4/9/11 הגישה המבקשת בקשה להעברת הדיון אל בית המשפט המוסמך. לשיטתה, בית משפט זה נעדר סמכות מקומית לדון בהליך. שכן, סמכות השיפוט מסורה באופן ייחודי לבית המשפט המוסמך בתל אביב. זאת לאור העובדה כי בחוזה בין הצדדים מופיעה תנית שיפוט ייחודית, לפיה לבתי המשפט בתל-אביב תוקנה סמכות שיפוט מקומית יחודית בתביעות שבין בעלי החוזה.

המשיבה מתנגדת לבקשת המבקשת. לשיטתה, הבקשה אינה ערוכה כדין, לא צורף לה תצהיר כדין והסתמכות המבקשת על החוזה, כפי שצורף על ידי המשיבה לכתב התביעה, לא מהווה מענה להגשת הבקשה כמתחייב על פי דין.

עוד טוענת המשיבה, כי התביעה הוגשה בבית משפט זה נוכח העובדה כי משרדיהן של בעלות הדין, כתובת הנכס נשוא הסכם ההתקשרות, מקום ההתקשרות, מקום המו"מ, מקום יצירת ההתחייבות ומקום המסירה של הנכס, כולם מצויים בתחום מחוז צפון. לאור האמור, ברי כי הסמכות לדון בתביעה הינה של בית המשפט בנצרת.

באשר לתנית השיפוט, טוענת המשיבה, כי הנתבע הנוסף בתביעה - בנק מרכנתיל דיסקונט, אינו צד להתקשרות בין הצדדים. על כן אין תנית השיפוט חלה עליו, ובשל כך אין להחילה על הדיון דידן.

לדבריה, בתנית השיפוט לא צוינו בתניית השיפוט המילים "בלבד" או "אך ורק". על כן, קמה סמכות מקבילה לבית משפט זה, שהינו בעל הסמכות המקומית, כאמור לעיל. לתפיסתה, תנית השיפוט אינה משקפת את כוונת הצדדים. שכן, עסקינן בתניה שנרשמה באופן סתמי, ללא שתשקף כל כוונה אמיתית מצד הצדדים.

לאור האמור, לאור שיקולי נוחות הצדדים ולאור העובדה כי מיקומו של המבנה נשוא ההתקשרות הינו במגדל העמק – המצויה במחוז הצפון, אין כל הגיון המצדיק העברת הדיון לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

לחילופין, מבקשת המשיבה מבית המשפט לעכב החלטתו ולאפשר לתובעת לפנות בבקשה לנשיאת בית המשפט העליון מכח סעיף 78 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד - 1984.

לחילופי חילופין, מתבקש בית המשפט להורות על העברת ההתדיינות לבית משפט במחוז תל אביב- יפו.

עוד מבקשת המשיבה כי הדיון בצוו המניעה הזמני יתנהל בבית משפט זה, הואיל ותחת ידו ניתן צו המניעה הארעי. כך, שאין טעם להעבירו לבית המשפט במחוז תל אביב יפו. לחלופין, ככל שבית המשפט יחליט על העברת הדיון למחוז תל-אביב יפו אזי מתבקש בית המשפט להותיר את הצו הזמני על כנו עד למתן החלטה אחרת.

דיון

תנית שיפוט

מקובלת עלי עמדת המבקשת, כי אין צורך בתמיכת הבקשה בתצהיר. הבקשה נסמכת אך ורק על סעיף המופיע בחוזה שבין בעלי הדין, החוזה אינו שנוי במחלוקת והוגש דווקא על ידי המשיבה. הסקת המסקנות לאור הוראות החוזה, הינה עניין משפטי גרידא, ללא כל צורך בקביעת עובדות. משכך, אין מקום לטענה כי הבקשה הוגשה שלא כדין.

תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת לאמור:

"היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום שיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור שפוטו מצוי אותו מקום; לא הוסכם בין בעלי הדין שמקום השיפוט המוסכם יהיה מקום שיפוט ייחודי, יכול שתוגש התובענה לבית המשפט שבאותו מקום או לבית משפט אחר לפי תקנה 3 או 4".

בספרו של אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית) עמ' 39-40 (2009). נאמר, לעניין תנית שיפוט:

"תובענה בין בעלי הדין הקשורים בהסכם בדבר מקום השיפוט, תוגש בבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום שיפוט הנקוב בהסכם. אם לא נקבע בהסכם, כי מקום השיפוט המוסכם יהיה מקום שיפוט ייחודי, נתונה לתובע הברירה להגיש את התובענה במקום המוסכם או באחד מבתי המשפט המוסכמים על פי תקנות 3 ו-4. אם לא נקבע בתנית השיפוט שהיא ייחודית, יראו בה תניה הקובעת סמכות שיפוטית מקבילה. אם לא צוינו בתנית השיפוט המילים כמו:"בלבד" או "אך ורק", יש לראות בתניה משום קביעת שיפוט מקביל ולא ייחודי". [ההדגשה שלי – ב.א.].